על הקשר שבין מגילת רות לבין חג השבועות.

אחרי תפילת שחרית נוהגים לקרוא בחג השבועות את "מגילת רות". נשאלת השאלה מדוע אנו קוראים את מגילת רות, שמתארת את סיפורה של גיורת מואבייה, דווקא בחג השבועות.להלן מספר הסברים:1.רות היוותה דוגמא לקבלת התורה - חג השבועות מנציח את קבלת התורה על ידי העם היהודי ומגילת רות מתארת את קבלת התורה על ידי אדם יחיד, באמצעות מעשה התגיירות. אפשר לומר, שבמעמד הר סיני כולנו "התגיירנו". סיפורה של רות מהווה לנו תזכורת, שאנחנו יהודים רק הודות למעשה האישי שלנו בקבלת התורה. כל מי שקורא את סיפורה של רות, מתרשם מאוד מעצמת ההקרבה שלה הבאה לידי ביטוי בקטע המפורסם, המתאר את סרבנותה העיקשת של רות להיפרד מנעמי: "ותאמר רות, "... כי אל אשר תלכי - אלך, ובאשר תליני - אלין, עמך - עמי, ואלוקיך - אלוקי. באשר תמותי - אמות, ושם אקבר. כה יעשה ה' לי וכה יוסיף. כי המוות יפריד ביני ובינך ." 2. ל"מגילת רות" קשר רב עם דוד המלך, אשר לפי המסורת נולד בעצרת ואף נפטר בעצרת (חג השבועות) והוא צאצא של רות ("ועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד" - דוד היה נכדו של עובד ונינו של בועז). 3. העלילה במגילת רות היא בתקופת "תחילת קציר שעורים" ובין זמן הקציר, החל בחג השבועות, כמו שמסופר בפתיחת מגילת רות: "והמה (רות ונעמי) באו בית לחם בתחילת קציר שעורים". מרבית האירועים במגילה מתרחשים בשדה או בגורן: רות מלקטת בשדה, בועז פוגש את רות בשדה, רות באה אל הגורן של בועז. כך, הרקע החקלאי של הסיפור במגילת רות הולם את האופי החקלאי של חג השבועות – חג הקציר .4. התורה היא תורת חסד וגם מגילת רות תוכנה חסד. קריאת מגילת רות ביום מתן תורה, באה לרמוז לכל אדם, שתורה בלבד בלי גמילות חסדים, אין בה די.

חג שבועות שמח